הסליחה היא טובת
ההכי חשובה אים אנחנ מדברים ופונים ללאוה בזמן
תפילה. במסגרת של מאמר הזה מחבר מדבר על הסליחה
כתנאי להסיג הבנה בתקשורת עם אלוה.
הכנסיות הנוצריות
של אלוה
Christian
Churches of God
PO Box 369, WODEN
ACT 2606, AUSTRALIA
Email:
secretary@ccg.org
כל הזכויות
משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox
המחקר
הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים.
לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת
המחבר וסימן שמירת זכויות המחבר
הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים
קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים
בלי הפרת זכויות המחבר.
את המחקר הזה אפשר למצוא קאן:
http://www.logon.org
,גםhttp://www.ccg.org
הסליחה
המבוא
אנחנו דיברנו
על רעיון הכי חשוב שנמצא בתפילה שאנחנו אומרים
לאלוה " תסלח לנו כמו
שאנחנו סולחים לרעינו". אחד זה תנאים לשיני.
אז המ זה הסליחה? באצם סליחה זה הסגידה. אנחנו
נותנים זכות שלנו למישהו אחר. באצם חשוב לנו
לזכור שכל המעשים שדורשים סליחה באצם מתנגדים
לחוק של אלוה.
אלוה
סולח אותנו
הפשעים
שלנו נסלחים, כאשר אנחנו נחזור לתשובה ונקבל
חג הטבילה ־ הנחה, בצוע של האחדים דרוש ע"מ
לקבל כשרון נפש של ההק'. על ידי כך, יחידי סגלה
צריכות להימצא אל "המצב נסליחה" לפי ליחס
לכולם, לבל לעבד אל כשרון של הנפש של ההק'. זהו
חשוב מאוד (מעש' 2:38; הקול'. 2:13־14).
חשובה
הנחה מוקדמת של המחילה הווה הודעה שלנו חטעות
(1 יוחנן 1:9) המוברכים ההם, של מי פשעים שלהם
נסלחו (תהלים 32:1).
יהיו ניסלחים כולם פשעים, בלעדי ביזוי
על נפש הק' (מתי. 12:31). מחילה יש זכות בכורה )בלבדי
זכות(של האלוהים ־ הוא שיך לו (תהלים.130:4; ניתן.
9:9).
אנחנו יכולות לקבל מחילה של השלנו פשעים
בעד זבח ודם של ישוע המשיח (אפס' 1:7; הקולוס'.
1:14 ).
אנחנו
צריכים לסלוח אחד את שיני
אנחנו
נהיה נסליחים עלידי אלוהים כפי שאנחנו סולחים
את האחרות (מרקוס 11:25־26; לוקס 11:4;מתי. 6:12־15). על
ידי כך, יחס של הכ"א אדם בודד עם אלוהים מישרים
תלוי ב היחס שלהן אל מצרנים. אהבה מאת המחילה.
אהבה אל נושא את הצרה, היא (1 הקור'. 13:1־8).
אנחנו
צריכים לסלול את האחרות, במידה ש אלוהים סלח
אותנו לכבוד ישוע. אנחנו צריכות כולם התאמצות,
בלי להבין אדם את האחר כמו"כ זהו עושה אלוהים.
יתר על כן, לנו נגרר לדעת ולזכור לכרך, אשר אלוהים
שופט אותנו לפי לכרך, כמונו לבדכם מתייחסים
אל בני־אדם (מתי. 18:23־35).
אנחנו צריכות לדעת בחסרונות שלי. אם
בני־אדם לנו עלבון, אנחנו צריכות ללמוד לעשות
אתם כפי לנו אלוה. כאשר אנחנו נתחרט, אלוהים
סולח אותנו וחטא שלנו לשקוח(עבר'. 10:17).
חסד
יוצא מחזרה לתשובה
אם אנחנו
יומיום נהיה חוזרים לתשובה בפשעים שלנו, אנחנו
לחסד אלוה ואז נהפוך יותר נוטי חסד אל אחרות.
גאה מפריע למחילה. אמנם, אנחנו לעתים קרובות
מאחלים, בלי המעליב קיבל המנה את השלי של הסבלות
בפני נושאות, כמונו נוכל לסלוח שלו. נקם אל
את האתר בהוי שלנו. צרה אפשר לנצח אך חסד. ב"ד
ותגמול יש זכות בכורה של האלוהים (רומא. 12:17־2;
עברי. 10:30).
עולם
־ הנחה, הנחה מוקדמת של ההתפתחות של המחילה.
לעיתים לסלוח, מי אל התחרט בפשעים, אולם איננו
צריכות להתקשח כלפי (רומא.12:14). אנחנו יכולות
לסלוח את האחרות, אפ' אם הם בזה ואל חושדות בזה.
בכל זאת, בעבור התפיסות דרוש נוכחות את הצדדים.
מחילה יכולת ליטול ולתת.
אנחנו
את האויבות היכולת
של השלנו את האויבות בשום אופן אל בלבד
עסקנות. זהו פעולה אומרת להתפלל ולשמור משמר,
בו בזמן אומנות חסדים בייחוד אם לאויבות שלנו.
אנחנו
צריכות "לתת ולשקוח", אולם זהו טרם כולם.
לנו נחוץ לזכור בעלבון, בלי אח''כ להיות בקשר
עם המעליב ואת הנושאות,. אחרי סיכסוך, אנחנו
יכולות לשכוח בזה לנצח. אלוהים יכול ולשכוח
(ירמ'. 31:34 ותהל'. 103:12), אולם במקרא לכרך, אשר איננו
צריכות לזכור בזה.
כשאנחנו
כועסים אנחנו רוצים להגיד שזה מישהוא אחר אשם
בבעיה שלנו. עד קמה שיותר אנחנו שמים האונש
על מישהוא אחר עד יותר ויות אנחנו הופחים להיות
כועסים. לפעמים אנחנו פשוט נאלבים על מישהוא
כדי לחשוב שאנחנו צודקים ולא אשמים (ד''ר דוויד
סטופ אנד ד''ר ד'מס מסטרל, "לסלוח את הורים
שלנו ־ לסלוח את אצמינו, סרוונט פסליקטיון,
אן ארבור, ממיצ'גן, 1991, ע''ד 253).
כאשר
אנחנו נפטור אדם את האחר מאת עלבון, אנחנו אף
נפטור את אצמיו מאת תולדות את העלבון. אלוהים
ויכול את הכל. אז מחילה קשור אותנו באצמינו,
את האלוהים ואת האחרות בני־אדם. אם בשלנו הוי
אנחנו נהיה צרה, התמרמרות, של העלבון, איבה
וחמה שלו, שלו כלפי קרוב שלו, אז אל יהיה לנו
אתר עם אלוהים בזאת אדמה. איננו נהיה התגשמות
של האוהב, נוטה חסד את האב של השל שמים. שלנו
דתי גידול יהיה.
מחילה משחת חוג. אל מחליט כולם בעיות
של הדמות: מי אשמתי היא, בחי' בצדק במקרה הנדון;
יתר על כן, מחילה בחי' הולך באלה בעיות. אולם
מחילה מאפשר לבני־אדם להתחיל מחדש שלי יחס.
דהינו לאלה, לפי לדעה, אנחנו מצטיינות בבעה"ח.
מאת הב"ח של העדה אותנו מבחין אל כישרון ,
אולם כישרון ולסלוח (פיליפ "יצירה לא רגילה",
נצרות היום, 8 אפריל, 1991 ע''ד. 37). א"כ, אנחנו
צריכות לזכור לכרך, אשר לאדם לטעות. לשכוח ־
ז"א להיות יותר קרוב אל אלוה.
בלולאה של החרטה חוויות חמש של השלבות.
שלהן אפשר בבחינת טבלה, איזו, בהחלט, ייקלע ביותר
את הנושאות, מי לומד את המקרא. הנה אלו שלבות:
1. עלבון, 2. שיפוט לכרך, "מי אשם" 3. התנהגות
אל המעליב 4. הדיינות 5. התפיסות (ראה גם את הדרגה:
סליחה [112]).
הכנסיות הנוצריות
של אלוה
PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA
PO Box 45 Rockton Ontario LOR 1XO Canada
E-mail:
CCG Secretary
המחקר הזה אפשר
להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק
צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה
מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר
הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים
קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים
בלי הפרת זכויות המחבר.