במאמר הזה מדובר
על הדיבר הרביעי והמחבר מנסה להסביר לנו חשיבות
שמירה על הדיבר הרביעי.
הכנסיות הנוצריות
של אלוה
Christian
Churches of God
PO Box 369, WODEN
ACT 2606, AUSTRALIA
Email:
secretary@ccg.org
כל הזכויות
משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox
המחקר
הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים.
לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת
המחבר וסימן שמירת זכויות המחבר
הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים
קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים
בלי הפרת זכויות המחבר.
את המחקר הזה אפשר למצוא קאן:
http://www.logon.org
,גםhttp://www.ccg.org
שבת
ביום שבת אנחנו
חיבים לחגוג, זה יום מנוחה שלנו. הוא יום קדוש
מול פנים של אלוה האב שלנו (ישע' 20:8:11). היום הזה
קיים במיוחד כדי שכולים יכליו לנוח ביום הזה.
(דברים 5:14).
נספח 1: אתם חייבים לעבוד שישה ימים בשבוע
.
אתם לא צריכים
להיות עצלנים. כל מה יכולה לעשות יד שלכה תעשה,
מה שבכוח שלך כי בכבר לאן אתה הולך אין לא עבודה
לא מחשבים לא חוכמה (קהלת 9:10). הרי מה שבן אדם
שוטל, זה הוא אושף. (הגל' 6:7). גם תעשו תקסים כסימן
נאמנות בשביל אחים וגם בשביל זרים ( 3 ליוחנן
5:7).
יום שיבעי זה
יום שבת. מרגע בריאת העולם יום
אחרון יום שביעי היה יום שבת. לכל העמים מודרנים
היום לפי לוח שנה מודרני יום שישי זה יום שבת.
יום שביעי זה סוף של תהליך מסוים ואי אפשר להעביר
אותו ליום אחר בשבוע. זאת אומרת שלוח שנה שנתקבל
היום בכול העולם פשוט מסטיר את לוח שנה לפי
החוק של אלוה. לכן רומים הרבה זמן לא הסכימו
לשמור על יום שבת, כמו שאנחנו יודעים ממאמר
"התפתחות כללית של כנסיות ששמרות על יום
שבת [122] (ראה גם מאמר תפקיד של הדיבר הראשון
בהסטוריה של כנסיות ששומרות על שבת [170]).
נספל 2: אתם לא צריכים לעבוד ביום שבת.
אף אחד
ממי שחי היום באדמה של ישראל ,־אז אדם בודד או
קב' של הבני־אדם, אל צריכות לעבוד ליום שבת.
דין חיב בעבור ביצוע כל , מי גר בשטח ישראל. זהו
חל בחי' אל ישראלים עקרי, אז ואל אורח. נחמיה
יכול לעבוד דוגמה, אשר בני־אדם עובדות ליום
שבת (נחמיה. 10:28־31).
מונות, אשר יום שבת ־ זהו אלמנט שאין
להפקיעו של ההסדר מסמכות של הדתיים ביני לאוה
בני־אדם. זהו הוראה מתפשט בכל, מי מונה כפוף
לאל, אז אשר יום שבת בשום אופן אל לאיזה שהוא
אחרת חג, אל לוותר שלו לאחרות לבני־אדם, אלא
בעיקר, לע"א (עמי הארץ). יום שבת יש אות או
דפוס (שמות. 20:8,10,11; דברים 5:12) מאת אלוהים, אחדים
אותנו (שמות. 31:12־14).
כל אחד, את היום שבת, את הכיליון (משות.
31:14;במדבר. 32:36). דקדוק של האיזה ענש את הנושאות,
אשר אי קיום של היום שבת, לפי של תנ"ך לדתות,
התנכלות על הוי, יחידי סגלה. הם בחי' באחרות
בני־אדם, אפשרות על הוי. זהו ־ אות בין וב"י
לעפעפיימ (שמות. 31:17).
הכנה לשבת זריך לקרות יום לפני (שמות.
16:5). לכרך, בחי' אוכל, כמו כלום לראות מאת הדוגמה
עם מן . כל אחד חייב להישאר אצל במעון (שמות.
16. 29־30). לבני־אדם לנוח בזמן ובזמן סידור של
היבול בשבת (ישע'. 34:21. ) (ראה גם מאמר בשם "ד'ומ'אך:
הכנה לשבת"[185]).
על ידי
כך, אלוה ביודעים גינהאת מי בשבת הולך לאגירה
שיבולות. בלאוו הכי, אלוהים הראה, לנו, אשר יש
אלוה את היום שבת אל אל רצון שלו את הכל אחדלשמור
שלה, אולם, את הנושאות, אשר יום שבת אכן שמרו.
מאת הטקסט של הדין, כמו כן את החדש מצוה בודאי,
אשר בשלמות חקי אומנות לקחת את האכילה, בלי
שלה בעבור כלכלה, אולם אל יתר על כן. (מתי. 12:1־12).
מענין
שכוהן של בית תפילה לא שומר על שבת אבל יאן להם
אשם. (מתי 12:5, ראה גם במדבר 28:9־20, גם נחמיה 13:7,
יחזקאל 24:21, יוחנן 7:22־23). זאת אומרת אים אנחנו
המובחרים ועובדים בבית תפילה כי עובדים לאלוה
אז אין בזה שום חטא. וחוץ מזה בום שבת מביאים
הרבה יותר קורבנות מאשר בכל יום אחר.
בספר
ויקרא 26:34 יש טעונה ששבתות קשורות גם ליובלים
וגם תהליכי הבדלת אדמה. אים אנחנו לא נותנים
לאדמה לנוח, אלוה ישלח עמים לשבי כדי לתת לאדמה
לנוח.
המצווה
לא להדליק האור ליד הבית קשורה לאנשים שעובדים
עם אש ולא לצרכים יום יומים (שמות 35:3). אים יש
לכם כוח ואפשרות להפסיק עבודה ביום שבת, לא
לקנות ולא למכוק, אתם חייבים לעשות הכול כדי
לא לעבוד בשבת. אסור לקנות ולמכור בחגים וגם
בשבת. בשבת או בחגים אחרי םאי אפשר ללחת למסעדות.
ההיא
הססנות אל יום שבת, איזו מאפיין של ימינו בית
תפילה של האלוהים, חל להחלטה, מאושר אולם הרצאות
אל. משתתפות של האוסף באו אל מסכם דעה לכרך,
אשר איננו יכולות ובול להגיד, אשר לעבוד ליום
של שבת, אלא אשר לנוח. זהו הסק. אצלנו היה אפשרות
תיווי על שבת שלה. אולם ההוא עובדה, אשר בני־אדם
באופן מוטעה עיקר, מעמיד לאיום גיבוי של הנתונים
אלוהים של ההשקפות.
פקד לכולם, אפ' בלי הם אף את היום שבת.
הוא ־ דוגמה כראוי דין. מיוחנן 13:22 אנחנו רואות,
אשר דברים הולך באחריות כוהן נוצרי אורתודוכסי
בפני אלוהים. הוא חייב להיות את היום שבת.
אף נתן לנו מצוה בנוגע החלמה של החולות.
לרפא את החולות, ע"פ לשל תנ"ך לדין, נחוץ
ב שבת. על ידי כך, בשלמות שבת לטפל בחולה ולהאכיל
את החולות מומים.
יום
שבת יש יום של האשר, אולם אל יום של העצב (שיע'.
58:13־14). אז מאת החדש לחדש ומאת היום שבת ב שבת
יהיה לבוא כל בשר לפני על אישיות שלי בסגידה,
אומר אלוה (ישע'. 66:23).
ב שבת לנעול משא, אל שלו לשאת ולי (ירמ'.
17:21). אז, איפוא ליום שבת ומעניקות משוש לבית
של אלוה ואל שלכם ליום ואל , אולם יום (ירמ'.
17:22).
שמירה של היום שבת יש הנחה של הירישה
של המלוכה של הישראלי; ע"מ, אשר בעד את הברד
של השל שמים אל יהיה ליום. מלכות בכיסא מלוכה.
אולם אם לאלה, אז ברד של שמים יהיו אור (ירמ'.
17:27). אויבות מביטות על וצוחקות בשלו שבתות (בכי.
1:7) על ידי כך, יום שבת יש אות ומקור של הבוז אל
בעבור , מי אל בית מלך וכוהן נוצרי אורתודוכסי
יהיו אל חמה אחר אז, אשר הם את היום שבת (בכי.
2:6).
יום שבת למשוש ואת המשוש. אולם, 'בבחי
ענש אחדל אצלה משוש, חגיגות שלה שלה, ואת היום
שבת שלה (צרעות. 2:11)
בוראות איפוא חסד את הדל (לוקס 13:10־16).
כן אל מגנה אתכם אף אחד למעשים שלכם, בוראות
איפוא חסד ליום (הקול'. 14:1־6; יתד. 2:16).
מבשורה מאת מעקל 23:54 כמו כלום לראות,
אשר לשבת נחוץ להתכונן. מראש, בוראות חסד חבר
בחבר. תראו את השלי אהבה אל קרוב כפי שישוע אוהב
אתכם. מגדלות באמון, כולם אנחנו יש אחידות (לוקס
5:5־14).
אנחנו
לא צון גדול ועובדים לפי כוח שלנו. בכל תקופות
היו ניסיונות מאוד חריפות להשמיד אותנו ואת
כנסיה שלנו. יותר במפורט על זה אתם תוכלו לקרוא
במאמר התפשטות כללית של כנסיות ששמרו על שבת
[122]. תשמרו על שבת ותלחמו על זכות הזאת. למרות
שהיו ביננו בוגדים אנחנו חיבים להמשיך לשמור
על מצוות של אלוה ולנסות לשמור על כל דבר שהוא
אמר וקבע לשמירה, למשל לשמור על ים שבת (ראה
גם מאמר החוק והדיבר הרביעי [256]).
הכנסיות הנוצריות
של אלוה
PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA
PO Box 45 Rockton Ontario LOR 1XO Canada
E-mail:
CCG Secretary
המחקר הזה אפשר
להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק
צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת ה
מחבר וסימן שמירת זכויות המחבר
הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים
קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים
בלי הפרת זכויות המחבר.