במאמר הזה מדובר
על רעיון של ישוע כמו לחם חיים ולחם של אלוה
שאפשר להבין מספר יוחנן 6:24־63.
הכנסיות הנוצריות
של אלוה
Christian
Churches of God
PO Box 369, WODEN
ACT 2606, AUSTRALIA
Email: secretary@ccg.org
כל הזכויות
משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox
המחקר
הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים.
לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת
המחבר וסימן שמירת זכויות המחבר
הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים
קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים
בלי הפרת זכויות המחבר.
את המחקר הזה אפשר למצוא קאן:
http://www.logon.org,גם http://www.ccg.org
לחם אחד ־ גוף
אחד
קונצפציה דתית
על גוף ־ באצם מצינת מחשבות בקדר לגוף של ישוע.
דרך שיטוף פעולה בחג פסח אפשר להקשר לגוף של
ישוע. אז אפשר להגיד שאנשים שאיתם אתם נמצאים
בסדר פסח הם באצם הגוף של ישוע שמצין סימבוליות
של כוחות רוחנים של ישראל. לחם זה סימן של גוף
של ישוע ולא סטם גוף פיזי שהיה לישוע כמו לבן
אדם אלה כמו גוף רוחני שהיה לו כמו לראש כנסיה.
בגלל שכל אחד מאיתנו אכל קצת לחם ממקור משותף
ואנחנו חלקים של גוף רוחני הזה שזה כנסיה ברוח
הקדוש. כשאנחו אוכלים את הלחם הזה אנחנו מנסים
ליצור אחדות עם חברים אחרים של כנסיה אפילו
אים לחם רק אחד. שיוע המשיח עיקד את חייו כדי
שנוכל להיות ביחיד (יוחנן 17:21). לכן גם אנחנו
צריכים לעקד חיינו כדי להיות אחידים. אלוה רוצה
לבנות משפחה שתהיה ביחד. אבל זה דורש אחדות
ביננו. אלוה לא מכבד אנשים בודדים. לא מענין
לו גם רכוש שלנו, השכלה, קבוצות אתנייות וסביבה
מסורתית. הוא רואה מחוץ לגבולות האלה ורוצה
שאנחנו נאהב אחד את השיני כמו שהוא אוהב כל
אחד מאיתנו. זאת אומרת לחק לחם בסדר פסח של ישוע
אומר להגיד לכולם שישוע אינו
מחולק. אנחנו טוענים על אחדות
ושיוויון בן חברי כנסיה המובחרים כמו שיוון
של כוהנים. (הרומ' 8:6־13).
ישוע נתן את חייו
לכפיפה לאלוה. אנחנו חיבים לעזוב את המחשבות
החטאיות שלנו כדי לנצח את השד. לעתים קרובות
חיים של צדיק דורשים סבל (1 פטר' 2:24).
ישראל עתיקה עשתה
יציאת מצריים ביחד, בגיבוש. הם קיבלו הצלה כי
אכלו מן ששלח להם אלוה משמיים.שיעורי פסח מסבירים
לנו מה זה אומר להגיע לסליחה של אוה ולהיות
מגובשים ומאוחדים. הגיבוש כזה דורש סבלנות,
ויטור על גאות ורצונות ואמביציות אישיות וסטיגמות
מסוימות. מתרה של ישוע ־ לעשות ככה שכל האנשים
ילכו אחריו. אנחנו לא יכולים להגיד בידיוק מי
חי בגוף שלו בגוף של כנסיה. אבל אנחנו יוכלים
להכיר את האנשים שחיים בגוף שלו הרי אילו הם
לא אומרים את המילה הזאת אז אין בם אור (ישע'
8:20).
ישוע לא בחר בשר
כדי לסמן את כנסיה למרות שבאמת הגוף שלו היה
מבשר. אנלוגיה של יין גם מאוד חשובה למי שחי
לפי עדות של אלוה. על זה אפשר לקרוא במאמר הברית
של אלוה. בסדר פסח כשרצו לציין את הגוף וגוף
רוחני של כנסיה הוא בחר לחם. במיזרך התיכון
לחם זה בסיס של כל ארוחה. ידוע כמה סוגים של
גרינים שמהם אפו לחם. חיטה היתה היתה במקום
הראשון (ISBE, Т. 1 ע''ד
540-543 מאמר לחם
). שעורה היתה פחות פופולרית ופחות לחם
אפו ממנה. לחם היה בסיס וסמל של הכנסת אורחים.
לתייר או אורת מהיעו לחם ומיים. (נחמ' 13:1). היה
אסור לזרוק אנשים מהבית בלי לתת להם לחם. (מתי
14:15־21). בעל הבית היה צריך לשבור לחם בידו לתת
לאורח שלו אז לחם הפך להיות סמל של אחדות ואחריות
משוטפת. מי שאכל מלחם הפך להיות קשור לבעל הבית.
(1 שמא' 18:19). ובאותו זמן מי שלא אכל באופן רוחני
מלחם של אלוה אז אלוה ויטר עליו. כדוגמה אפשר
להסתקל על סעודה בבית יחזבל. מי שהיה בארוחה
הזאת כפפו לאוה אחר ולימדו על תשלום למרות שזה
אסוק לעשות (מיכה 3:11).
מקרא אומר שהמילה
הזאת אומרת שדה של תבואה (מתי 13:24־51). נוצרים
אמתים דומים לגרינים (יעק' 1:18). כנסיה הגוף של
אלוה מורכבת מהרבה נוצרים. חיים בני אדם נאשפים
עלידי אלוה כמו פרות ראשונות של מובל האנשות
הגדול שלו. זאת אומרת אנשים וחיים שלהם הופכים
להיות לחם נמצאות בשבועות כשמתחיל המובל. במקרא
יש לנו מטפורה, משווים את העולם עם שדא התבואה.
(מתי 13:24־51). תבואה גם מסמלת תקומה מבין המתים
ולזה מצפים כל הנוצרים (1 הקור' 15:35:42). יש הרבה
שלבים של אפית לחם ובתהליך הזה משתטפים הרבה
אנשים ־ זה לחם, סמל של גוף של ישוע. כל זה מחזק
אותנו ואנחנו מקבלים הצלה וברכה (הרומ' 12:6־8).
כמו שאנחנו יודעים
מכינים את לחם משמרים. חוץ מזה אנחנו יודעים
גם שבתוך לחם יש אביר. אים שי יותר מדי אביר
אז זה לחם לא טוב כי הוא ישבר ולא יחזיק מעמד.
משמרים מסמלים את הרוח. משמרים ישנים ־ רוח
של רשע, פשע. לחם טהור זה סמל של צדק ואמתיות.
(1 הקור' 5:8). משמרים חדשים ־ זה סמל של רוח הקדוש
ומסמל שבועות.
ממיים וקמח עושים
בצק. ציים של גוף של ישוע זה רוח הקדוש (יוחנן
7:37־39, מעשים 2:18). אים אנחנו נשתה מרוח הקדוש
הזה, אים אנחנו נתן לו להכנס בנו ולשנות את המוח
שלנו וטבע שלנו ויצרף אותנו. (1 הקור' 12:12־13).
ברוב מתכונים של לחם יש חמאה. היא נותנת ללחפ
צורה ועושה אותו ישר ואבה. אנחנו שוב רואים
הקבלה עם גוף של ישוע, לחם מאוחד של כנסיה. כשאנחנו
מצתרפים אחד לשיני אנח וצריכים להיות שווים
ומושלמים ביחסים שלנו. במקרא חמאה גם מתארת
את הרוח הקדוש. תוצאה הכי חשובה של רוח הקדוש
בנו ־ זאת אהבה מושלמת. אהבה מושלמת ־ זו דאגה
על אחרים, אהבה סבלנית. זה אומר שאהבה ודאגה
יוצאות מאיתנו והן עוזרים לכל אחד מאיתנו לעזוב
את החטאים ובעיות שלנו כי לכל אחד יש את זה.
זה אומר לחשוב שצרכים ובעיות ועסקים של אחרים
יותר חשובים מאשר שלכם. זה גם אומר שצרכים שלנו
טלוים בצרכי הגוף. אנחנו חיבים להיות ולעבוד
ביחד כדי להראות שאנחנו גוף אחד.