הכנסיות הנוצריות של אלוה

 

[ P61z ]

 

 

תוצאות: כעס

(מהדורה 1.1 . 20021209־20021207)

 

 

 

הנושא של המאמר הזה "טבע של כעס כמו שזה מבינים במקרא". המשורר מסביר לנו איך אנחנו בתור נוצרים צריכים להתיחס לעולם שמסביב ומה תפקיד של כעס בחיים של כל אחד מאיתנו.

 

 

 

 

הכנסיות הנוצריות של אלוה

Christian Churches of God

PO Box 369, WODEN ACT 2606, AUSTRALIA

Email: secretary@ccg.org

כל הזכויות משומרות .2001 Christian Churches of God Wade Cox

המחקר הזה אפשר להעתיק ולהפיץ באופן חופשי בלי שינוים. לעותק צריך להיות סימן מסוים. הוראת שם וכתובת המחבר וסימן שמירת זכויות המחבר הכרחית.העותקים אפשר להפיץ בחינם. ציטוטים קטנים יכולים להיות מוספים למאמרים ביקורתיים בלי הפרת זכויות המחבר.

את המחקר הזה אפשר למצוא קאן: http://www.logon.org, גם http://www.ccg.org

כעס

 

מילה שבמקרא אומרת כעס (חרח) SHD2734 באמת באופן מילולי אומרת לכעוס. יש גם משמעויות אחרות ־ להתאצבן או לעבוד מכל רצון (נחמ' 3:20). שם אצם חרון זאת מילה שמשתמשים בה במקרא (SHD 2740 ) כדי לתאר את כעס של אלוה. מילה כעס מדברת על אגרסיביות שכמו פחד יכולה לגרום לבן אדם לעשות משהוא לא טוב, אבל למילה חרח יש משמועת אחרת יותר קרובה ללעבוד או לעשות מכל הלב. אז אנחנו חיבים להבדיל בין כעס של בן אדם וחרח של אלוה אנחנו גם חייבים להבין טבע של חרח ולנסות לווטר על כעס באופי שלנו.

 

אנחנו כולנו מכירים טוב היסטוריה על אבל וקין שקוראים אותה עוד בספר בראשית 4:1־14. זאת דוגמה ראשונה של כעס של בן אדם שגורם לחרח של אלוה. הכעס הזה מביא לרצח.

 

כעס ־ שלב ראשון של רצח וכשאנחנו מרגישים שלא שמים לב עלינו או לא מתיחסים אלינו אנחנו כועסים. אבל אנחנו בלי ספק צריכים לעזוב את ההרגשות האלה כי אנחנו יודעים שבסוף אנחנו יכולים להגיע לרצח. כעס מכין בסיס בנפש שלנו בשביל רצח.

 

היסטוריה על אבל וקין זאת היסטוריה על בן אדם שאיבד את ברכה של אלוה. אבל הוא סמל של ישוע וקין ־ סמל של השד הרי שניהם בנים של אותו אלוה. ישוע היה בן ממושמע אבל השד בגאות שלו קם על אלוה האב שלו וחוקים שלו. בן אדם גאה הרבה כועס, הוא מתאצבן מיד בלי סיבה חשובה.

 

מעשים של פרו ועשרת המכות מראות לנו בן אדם שגאות שלו החליפה את שכל. ומשה הכיח את זה. משה ביקש מפרו לפר יציאה לעם ישראל אבל פרו לא שמע אותו וכעב עליו מאוד. בסופו של דבר הוא החליט לתפוס את עם ישראל בים הסוף.

 

כשאנחנו שומרים על חוקי של אלוה בעולם הזה אנחנו ככה מרגיזים את אנשים החזקים כי אנחנו כופפים לא להם אלה לאלוה יחיד. לפי הסטוריה מי שבא אחרי אלוה תמיד מקבל אונשים מוות ורדיפויות.

 

הסטוריה על ולעם וחמור שלו גם מספרת לנו על כאב, גאות, כעס, רצח, רצון להשמיד (במדבר 22:21־30). מלאך אמר למרים ויושף לקחת את ישוע הקטן ולברוח למצרים (מתי 2:13־15). בפרק 16 אנחנו רואים שניסיון של מלך ירוד להשמיד תינוקות עד גיל שתים בבית לחם היה פשוט ניסיון לרצוח את משיח.

 

על כעס ואונש אנחנו שוב קוראים בסיפור על נבחדונוזור ושלושה עברים שלא רצו לעזוב דת שלהם. כל זה דוגמות של כעס של בני אדם במקרא.

 

בספורט וסרטים שלנו כעס נראה כמשהוא טוב. בגלל זה אנשים חושבים שדגובה כזאת לכעס נכונה. זה גורם לאלימות במשפחה, ספורט, ברחוב. אפילו ילדים קטנים מתנהגים ככה. לפעמים אנשים פשוט מאבדים את נורמה שלהם. אבל הם לא יקבלו סליחה אים ימשיחו ככה. כעס זאת דגובה אמתית אבל דוקטרינות שלהם לא אמתיות ולא יעברו מבחן הנצח. ואז אנשים יתחילו לעבור לאישיות. ישוע נתן לאנשים הרבה אמת ואז הם כעסו ורצחו אותו (לוקס 4:14־30).

 

לפעמים אלוה משתמש בכעס של מישהוא כדי להכריח את בן אדם להשתפר ולעזוב את חיסרונות שלו, להיות עצמעי. חשוב מאוד לשאול את מקרא כל פעם כשאנחנו מקבלים החלטה.

מטקסטים של מקרא קל לראות למה גורם כעס: יוב 5:2, תהלים 37:8, 55:3, 76:10 גם משלים 6:34, 12:16, 14:17־29, 15:1, 15:18.

 

יש גם פרקים שמסבירים על חרח של אלוה: שמות 22:24, 33:5, במדבר 11:1־10, 11:33.הושע 23:16. בפרקים האלה אנחנו קוראים על כעס של אלוה ואנחנו יודעים שישוע ואלוה יכולים לחרוח. אז גם אנחנו מוצאי םמקום לכעס בחיים שלנו. אבל זה כעס כמו שהוא. זה חרח שקשור לכל אחד מאיתנו.

 

כשישוע זרק את המוכרים מבית המקדש הוא כעס וחרח כי בית של האב שלו היה לא טהור. כשאנחנו שומעים או רואים שלא מכבדים את החוק של אלוה או מגנים על דוקטרינה שלא שיכת לאלוה יחיד אמתי אנחנו צריכים לכעוס ולנסות לתקו את השגיה. אים זה צריך אנחנו יכולים לעזוב את שאר אנשים שעובדים לאלילים לבכעס להשאר לבד כדי לא להתחיל לעבור עת חוקים יחד עם כולם שלא רוצים לשמור על חוקים של אלוה.

 

זה כעס הנכון, כעס לטובה של אלוה, כעס אלוהי. וכעס של אנשים הוא לא כעס נכון ואתם צריכים להיות בטוחים שאלוה לא אוהב את זה והוא אמר וקין לא לכעוס.